הרשמה לפורומים והשתתפות בסקרים

הרשמו חינם וקבלו את מגזין היופי של iCosmetics,
טיפים וחדשות מעולם הקוסמטיקה והאיפור. השתתפו בבדיקות מוצרי קוסמטיקה חדשים וקבלו מוצרי קוסמטיקה חינם של החברות המובילות.
בשיתוף עם המכון לחקר העור (ISR)

ניתוח פלסטי - הרגשות המלווים

מהן התחושות המלוות את הניגשים לניתוחים פלסטיים?

ד"ר טלי פרידמן היא רופאה המתמחה בכירורגיה פלסטית ומיישמת בישראל תחום חדשני של ניתוחים לעיצוב הגוף לאחר ירידה במשקל. התמחתה במרכז המוביל בארצות הברית בתחום עיצוב הגוף לאחר ירידה במשקל הנקרא Life After Weight Loss.

ד"ר טלי פרידמן מכהנת כיום כמנהלת המרפאה לעיצוב הגוף במרכז הרפואי אסף הרופא וכן משמשת כראש צוות כירורגיה פלסטית במרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר (מלב"י) הממוקם באסותא ברמת החייל בתל אביב. לאחרונה חנכה ד"ר טלי אף פרידמן מרפאה קהילתית חדשה בגני תקווה המעניקה ייעוץ במגוון תחומים רחב החל מניתוחים מתקדמים לעיצוב הגוף ועד שיטות חדשניות למילוי קמטים.

פגשנו אותה לראיון מרתק בנושא ניתוחים פלסטיים והיא שיתפה אותנו בתשובות שלה לשאלות המעסיקות אנשים רבים.


1.    האם יש קהל יעד/ פלח אוכלוסייה ממוקד שפונה לניתוחים פלסטיים? (מין, גיל, מוצא)

לגבי ניתוחים פלסטיים מתקנים לאחר ירידה במשקל - מדובר בכל שכבות האוכלוסייה ובכל הגילאים. מה שקובע זה בעיקר מידת הבעיה של עודפי העור ויכולת המטופל להתמודד עמה. ככלל ניתן לומר שרוב המטופלים הנן נשים, כ-70% מהפונים. על פי הספרות המקצועית ניתן לומר שכ-80% מהאנשים לאחר ירידה ניכרת במשקל יתעניינו בניתוחים פלסטיים מתקנים וכרבע מהם יבצעו אותם.


2.    מהם האיברים המנותחים ביותר? מה הנתונים לגבי זה? האם תמיד היה ככה או שהסטטיסטיקה השתנתה ומשתנה?

ניתוח הגדלת חזה מככב בראש הטבלה, לפי הנתונים שפרסם האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית. ניתוחי הגדלת חזה בקרב נשים צעירות בגילאי 18 עד 40 היוו השנה 25 אחוז מסך הניתוחים.
את המקום השני, עם 20 אחוז מהניתוחים, תופס ניתוח אף, שמבוצע לשני המינים. אחריו, בהפרש לא גדול,  ניתוחי עפעפיים לגיל 50 פלוס, עם 15 אחוז. למשבצת המקום הרביעי נדחקים שני ניתוחים עם 9 אחוז לכל אחד – מתיחת בטן פלוס הרמת חזה, והקטנת חזה לנשים מעל גיל חמישים. במקום הלפני אחרון, ועם סטטיסטיקה מכובדת של 8 אחוז, נמצאת הרמת פנים, בלי ציוני גיל או מין. את המקום האחרון תופסים ניתוחים להצמדת אזניים, שמהווים 2 אחוז מכלל הניתוחים הפלסטיים שבוצעו בישראל ב-2010. לאחרונה נמצא שהניתוח עליו מפנטזות מרבית הנשים הנו דווקא מתיחת בטן...

 

 

 


3.    הניגשים לניתוח פלסטי ודאי משתפים את הרופאה בתחושות שליוו אותם במשך הזמן שבו "התבשל" הרצון לגשת לניתוח. מהן התחושות החוזרות אצל רוב המטופלים? במשך כמה זמן חשו תסכול/אי שביעות רצון מהמצב הנתון?

רבים מהאנשים שירדו במשקלם סובלים מפגיעה בביטחון העצמי ובדימוי הגוף בגלל העור העודף. הם מגיעים למצבים של הימנעות מחברה, מפעולות שונות וקשיים בזוגיות ולעיתים במידה גדולה יותר מאשר שכשהיו שמנים. טענה חוזרת הנה "שאילו ידעו מראש לאיזו בעיה הם נכנסים, היו שוקלים שוב האם לרדת כלל במשקל " בניתוח מתיחת בטן אנו לא רק מסירים את עודפי העור, אנו מעצבים את דופן הבטן, וגם מרימים את אזור הגניטליה שצנח.
מטופלים רבים מרגישים שנולדו מחדש כתוצאה מניתוחים אלו.


4.    מהם החששות העיקריים לקראת ניתוח פלסטי? חשש משמעותי הוא המראה שאחרי הניתוח. אלו אמצעים טכנולוגיים מאפשרים להדמות את התוצאות הצפויות?

יש הבדל משמעותי בין הרצון לבצע את הניתוח ובין ביצועו בפועל. קיימות סיבות רבות המונעות ממטופלים פוטנציאלים שונים לבצע ניתוח פלסטי, לעיתים ניתוח מוצדק וחיוני ולעיתים רק ענין של הרגשה פנימית. הסיבות העיקריות אשר מונעות ממטופלים את ביצוע הניתוח הן:
פחד מסיבוכי הניתוח, פחד מהרדמה כללית ואבדן שליטה, חששות מתוצאה בלתי צפויה, הניתוח, חשש מתגובת הסביבה לשינוי במראה, ההוצאה הכספית הגבוהה יחסית לעומת מוצרים אחרים שניתן לקנות לשם שיפור ההרגשה הפנימית, כגון תיקים, מוצרי אופנה, גדג'טים, נופש ועוד...

אחד הדברים העיקריים מהם חוששים מטופלים אשר עומדים בפני הליך ניתוח פלסטי כלשהו הוא כיצד יראו תוצאות ההליך. תמיד מנקר חשש קטן בלב שהתוצאה לא תהיה כפי שהובטח לנו או כפי שצפינו וקיווינו, ואז האכזבה תהיה גדולה מנשוא. כעת, ייתכן כי אנו קרובים לפתרון בעיה זו בעקבות פיתוחו של מכשיר הדמיה תלת מממדית מפורטת ומדויקת של פני העור. מכשיר זה מאפשר להעריך את סיכוי ההצלחה של הליכים פלסטיים בפנים, וכן את משך הניתוח.
בטווח הארוך יותר, החוקרים מאמינים, ניתן יהיה להרחיב את השימוש במערכת לאזורים אחרים בגוף. ניתן יהיה, למשל, לבצע סריקות חזה ופלג גוף מרכזי לפני ניתוחים באזורים הללו. אם המעבר יתבצע בהצלחה, יתכן שיבוא היום בו מיפוי תלת מימדי מוקדם יהפוך לשלב טבעי בהכנות לכל ניתוח.


5.    האם הניתוח מלווה בטיפול רגשי/פסיכולוגי?

הצד הנפשי בהחלט זוכה להתייחסות, עם זאת, לא תמיד ישירה. אני מנסה להתרשם עוד במפגש הראשון עם המטופל מהי נקודת המוצא של המטופל כלפי הבעיה אותה מציג. האם הפגם האסתטי מעיב על חייו, האם הוא משליך את כל קשייו על אפו הארוך, ומעצם זה אני מסיקה מה הסיכוי שהמטופל יהיה מרוצה מתוצאת הניתוח. אם הציפיות של המטופל אינן ריאליות באשר למשמעות של תוצאת הניתוח על חייו, מוטב יהיה אם לא ננתח אותו.
מובן שאם מדובר במטופל הנמצא במעקב או בטיפול אצל פסיכיאטר, אבקש אישור מאותו גורם מטפל באשר ליכולתו הנפשית של המטופל לעבור את הניתוח, שזה אומר, שהנו יכול להתמודד עם הסטרס הניתוחי כמו גם אולי עם בעיות לא צפויות.


6.    האם יש מקרים שהרופאה ממליצה למטופל להימנע מפרוצדורת הניתוח? מהם המקרים האלה?

ישנם מקרים בהם הרופאים ממליצים לא לבצע ניתוחים פלסטיים כגון:
אם המטופל מתכנן לרדת משמעותית במשקלו, עדיף להימנע מניתוחים לעיצוב הגוף כמו הקטנת חזה, מתיחת בטן, שאיבת שומן וכו'. למשל לגבי החזה, הוא עשוי לאבד מנפחו בעת הדיאטה וצורתו תשתנה, ומכיוון שכך, רצוי תחילה לרדת במשקל, ורק לאחר מכן לבצע את ההקטנה.

רצוי לא לבצע הגדלת חזה בשדיים נפולים ללא הרמת החזה, מכיוון שכך נוסיף משקל לשד הנפול ממילא, אשר ימשיך ליפול גם לאחר ניתוח ההגדלה. בנוסף, עשוי להתקבל מראה כבד ומגושם.
מתיחת בטן אינה מהווה תחליף לדיאטה, אלא נעשית עבור מי שנושאת על גופה עור רפוי ומדולדל בעקבות הריון או דיאטה, כאשר קיים בלט בטני עקב חולשת שרירים או כששרירי הבטן מופרדים זה מזה בצורה ניכרת וספורט לא עוזר.  אפשר להציע ללקוחה שמעוניינת במתיחת בטן וסובלת גם מעודף משקל לעשות דיאטה ולרדת במשקלה כהכנה לניתוח. מטופלת המעשנת ואינה מסוגלת להפסיק הרגל זה - בהחלט יהיו ניתוחים שאותם אמליץ לה לא לבצע: מתיחת פנים, מתיחת בטן או הקטנת חזה.

מובן שאם המטופל סובל ממחלות כרוניות העלולות לפגוע בזרימת הדם, אשקל כל מקרה לגופו של עניין, אולם עשויים להיות מטופלים להם אציע להימנע מניתוח אסתטי אלקטיבי או שאציע את הגרסה השמרנית יותר לניתוח העשויה למזער את הפוטנציאל לסיבוכים.
בנוסף חשוב לעדכן את הרופא המנתח לגבי כל ניתוח קודם ולגבי לקיחת תרופות כולל תוספים וויטמינים על מנת שיוכל לתת ייעוץ ואבחון אופטימאליים.


7.    מה קורה אחרי הניתוח – האם יש "תהליך הסתגלות" פיזי ורגשי?

 למנתח הפלסטי ישנה אחריות רבה על גבו. הוא אחראי להמליץ מה מתאים ואיך לבצע זאת - ויתרה מכך, הוא המבצע זאת. חלק מאחריותו היא להכין את המטופל נפשית ולספר לו מה עתיד לו לבוא. על- כן, עליו להסביר לגבי אותו טיפול שנבחר, על הסיכונים שלו והסבירות שאלו יקרו, האם ישנן צלקות עור או תופעות לוואי ומה הסיכוי שתטשטשנה לאחר מכן, מה כוללת אחריות הרופא המנתח ועוד. במידה והרופא המנתח מבחין בסיכון, עליו לדווח זאת באופן מיידי.

זאת ועוד, רצוי שהמנותח יוודא כי מי שינתח אותו הינו אותו רופא שהתייעץ איתו ולא צוות אחר שיוחלף במפתיע באותו היום. דבר זה עשוי להגביר את תחושת הביטחון באותו הרופא ואת התקווה להצלחת הטיפול.  חשוב מאוד לעודד את המטופל - הן על ידי חברים, והן באמצעות הרופא. קיימת הסתגלות נפשית אשר אורכת מספר ימים עד חודשים וחשוב לפיכך שהמטופל יידע במדויק למה לצפות מתהליך ההחלמה ומתוצאות הניתוח והכאבים על מנת לקצר את אורך שלב ההסתגלות.


8.    האם המטופל שומר על קשר עם הקליניקה – ביקורת פיזית/רגשית?

ודאי שרצוי שיישאר קשר הדוק עם הרופא המטפל וציוותו, על מנת שיהיה מענה זמין בכל עת באם יחוש המטופל שקיימת בעיה הקשורה עם הניתוח שביצע. בתחילה מגיעים לביקורות תכופות אשר הולכות ומתמעטות והופכות למעקב חד שנתי לרוב או תכוף יותר בשנה הראשונה או אם קיימת בעיה כלשהי. ישנם מטופלים שבעי רצון הנוטים "להעלם" ממעקב והתנהלות כזו אינה לטובתם, ולכן אני ממליצה על המשך מעקב קבוע..
 

 

Facebook |לפורום ניתוחים פלסטיים|

השאר/י מעודכנ/ת וקבל/י טיפים וכתבות למייל, אל תפספס/י את מגזין היופי של iCosmetics

להרשמה חינם לחצ/י »


chanel replica chanel replica chanel replica chanel replica louis vuitton replica